שגב נ' קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ

פסק דין

לפניי תביעת הפרשים, כאשר הנתבעת הכירה באחריות מבוטחה לתאונה, ושילמה פיצוי חלקי.

הסכום, שבמחלוקת הינו: ההפרש בין כנף קדמית ימנית מקורית, שהוחלפה ברכב התובע, שנת ייצור 2008 בעלות 2,500 ₪ לבין עלות כנף חלופית, שהיתה במלאי חב' מוטופרטס בעלות 1,072 ₪ (טופס מחירי חלקים הוגש בעת הגשת כתב ההגנה בנפרד ממנו), ההפרש בין מקורי לתחליפי 798 ₪.

הנתבעת הכחישה כי בטנת הכנף ניזוקה בתאונה (נספח 1 לכתב התביעה), לאור מיקום הנזק, אך לא פירטה מה הסכום, שהופחת מסיבה זו. במסמכי התובע (חשבונית, ת/1, חוות דעת, ת/3) מופיע מגן רפש, שאני מניחה כי זו הבטנה המדוברת, וערכה 1,410 ₪, בצירוף מע"מ, 1,664 ₪.

בנוסף טענה הנתבעת כי הסכום, ששולם לשמאי, גבוה מהמקובל, וכי ירידת הערך שהוערכה ע"י שמאי התובע ב-1.25% מאושרת, אך ערך הרכב מאושר רק בסך 119,179 ₪, וממנו שילמה הנתבעת את ירידת הערך.

אני מציגה בטבלה את הסכומים שנתבעו אל מול הסכומים, ששולמו:

רכיב הנזק

סכום תביעה

סכום תשלום

הפרש

חוות דעת שמאי

8,156 ₪

4,864 ₪

3,292 ₪

ירידת ערך 1.25%

משווי רכב 128,600 ₪

1,608 ₪

משווי רכב 119,179 ₪

1,490 ₪

118 ₪